חוויות מכנס מיקרוסופט AZURE

By | 8 בדצמבר 2015

בשבוע שעבר' 2/12/2015 נערך בתל אביב כנס Azure Tour. הכנס הינו כנס נודד שמפיקה מיקרוסופט העולמית ומעבירה אותו מארץ לארץ, ממש כמו להקת רוק העוברת ממדינה למדינה ונותנת את ההופעה שלה. הכנס לא היה דוקא על BI כיוון שהענן הוא לא עניין של BI בהכרח או למען האמת רוב יישומי הענן הם לא יישומי BI.

אבל ניתן היה לראות בבירור שהענן הוא מהפיכת מידע אמתית. נתחיל בשלוש דוגמאות:

א. נסו לומר למנהל מחלקת SYSTEM שמהיום הוא פטור לגמרי מהתקנת Service Pack  לשרתי Windows  ו- SQL Server. כמה זמן ושערות לבנות לדעתכם ייחסכו לו? מהניסיון שלי, פעמים רבות לא מותקנים כלל SP רק מהחשש שהם יגרמו לנזק. או במילים אחרות, כשכל עובד אף אחד לא מתלונן. אם נתקין SP ותהיה בעיה כולם יתנפלו עלינו.

ב. מנהל מערכות המידע החליט על כניסה לניהול מסמכים באמצעות Share Point. תוך כמה זמן יהיה שרת פועל? זה יכול לקחת חודשים: התקנת שרת, התקנת SQL SERVER, התקנת Share Point. כל רכיב צריך כמובן רכש רישיון וכו'. וכמובן, כל רכיב שנתקין יחזיר אותנו לעוד עבודת תחזוקה שוטפת (סעיף א' + גיבויים ואבטחת מידע). עכשיו דמיינו שהתהליך כולו מתרחש תוך 15 דקות כאשר כל מה שצריך זה "לבקש" מהענן של מיקרוסופט להקצות לנו מכונה וירטואלית עם Template מוכן של SharePoint כלומר הכל כבר מותקן עליה מראש ואפשר להתחיל לעבוד. לא רוצים ששרת הייצור יהיה בענן? את שרת ה- TEST שצריך רק למשך כמה ימים אפשר להפעיל ברגע ואז להסירו עם סיום בדיקה כלשהי.

ג. פרויקט בניה של מחסן נתונים מחייב לדעתי ראשית כל שפה ארגונית אחידה. לא יכול להיות שמחלקת מכירות תדבר על מכירות לפי מועד מסירת הסחורה ללקוח בעוד שמחלקת כספים תגדיר מכירה על פי מועד תשלום תשלום החשבונית על ידי הלקוח ומחלקת שיווק בכלל מסתכלת על מכירה בעת ביצוע ההזמנה. וכמובן שגם הזמנה זה לא חד משמעי – האם בניכוי ביטולים? וזה ממשיך? הזמנה היא הזמנה שלא בוטלה עדיין או כמות הזמנות זה בניכוי ביטולים של הזמנות מחודש קודם? וכן הלאה… את השפה האחידה נוח ויש שיאמרו חיוני לאכוף על ידי מילון נתונים ארגוני. לטעמי טכנולוגיה מעולה למילון היא אתר WordPress, שעליו נמצא גם אתר זה. אבל, כמו בדוגמת SharePoint – וורדפרס דורש MySQL כבסיס נתונים, אפאצי' כשרת אינטרנט וכו'. הדבר האחרון שמנהל מערכת מידע רוצה הוא עוד מוצרים חדשים לתמוך בהם. מעתה אין צורך. הגדירו בכמה דקות מכונה וירטואלית על הענן עם מערכת הפעלה לינוקס (כן, כן,  לינוקס על הענן של מיקרוסופט מוגדר מראש) עם התקנת וורדפרס בילט אין ובעוד חצי שעה תוכלו להגדיר את הערך הראשון במילון.

שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל ציינה שלמרות שיש חברות שונות המספקות ענן, למשל אמזון, הענן של מיקרוסופט הוא היחיד שיכול לפעול בצורה היברידית – משולבת. כלומר, נניח שיש לך אתר אינטרנט למכירת כרטיסים להופעות. האתר חווה 1000 טרזקציות ליום ומאחוריו חומרה ותוכנה שמתאימה לנפח פעילות זה.

עכשיו הודיעה כוורת שהיא מתאחדת להופעה אחרונה בהחלט בפארק הירקון. מה יקרה לאתר הזמנת הכרטיסים? יקרוס. האתר שנבנה לקבלת נניח 1000 עסקאות ביום, חווה תוך שעתיים-שלוש 10,000 רכישות וכאמור נפל. הפתרון של מיקרוסופט לנושא זה הוא מדהים בעיני. בניגוד לעבר בו היינו כבעלי עסק צריכים להשקיע הון במערכות יקרות כדי למנוע קריסות בעת שיאי ביקוש כאלו ואחרים, כעת יכול אותו אתר לרכוש כח מיחשוב נוסף יומיים לפני תחילת המכירה ולשחרר כח מיחשוב זה עם סיום המכירה. כח המחשוב הנוסף מתחבר למערכת הקיימת ולא מחליף אותה.


Optin Architect

שתי דוגמאות נוספות:

  • בנק אשר מחויב על פי הוראות רגולטוריות לשמור טרנזקציות למשך 7 שנים אחרונות אך שם לב ששאילתות מבוצעות בעיקר על טרנזקציות משלוש השנים האחרונות. אותו בנק יכול להחליט שאת חמש השנים ההיסטוריות הוא שם בענן ואת שלושת השנים האחרונות הוא משאיר על השרתים המקומיים. עבור מי שכותב שאילתות SQL מול בסיס הנתונים, החלוקה שקופה לגמרי. הוא יקבל תשובה לא משנה איזה טווח במסגרת 7 השנים הוא יבקש. עבור מנהל השרת זהו יתרון גדול מבחינת גיבויים, איחזורים ותחזוקה של בסיס נתונים לעומת בסיס נתונים ענק.
  • פעולות חישוב נדירות כגון תחזיות או חיפוש קשרים בין גורמים שונים (data mining). לדוגמה: חברות ביטוח מנסות כל הזמן לבצע תחזית לאירוע ביטוח על סמך מאפיינים שונים. ככל שימצאו יותר מאפיינים החוזים למשל תאונת דרכים, כך יוכלו לתת למי שאין לו מאפיין זה פוליסה זולה יותר כדי להיות תחרותיים יותר. אז למשל גיל הנהג הוא מאפיין שנקשר לסיכון תאונה. גודל הרכב הוא מאפיין שנקשר לגובה הנזק לאחר שקרתה תאונה. אבל האם צבע הרכב משפיע? מה לגבי היות הנהג נשוי או רווק? האם התוצאה תהיה זהה עבור נהגת? ביצוע בדיקות אלו על כמות עצומה של נתונים הייתה משימה עם דרישות משאבי מחשוב גדולים. למעשה רק הוצאת מדגם לקוחות מייצג זו משימה לא פשוטה כלל. משימות כאלו אשר מבוצעות לעתים רחוקות ודורשות ציוד יקר הן משימות שיכולות להתייעל מאד באמצעות מה שמיקרוסופט מכנים בשם הארוך Microsoft Azure Machine Learning. תוצר של בדיקה כמתואר מעלה הוא למעשה פונקציה שיכולה לחזות סיכון לתאונה על פי רשימה של פרמטרים אשר יוזנו אל המערכת באמצעות Web service כדוגמה וכך יוכל התהליך העסקי (המערכת התפעולית הרגילה) לשלוח אל AZURE את סדרת הפרמטרים באמצעות web service ולקבל בחזרה סבירות לתאונה. מתוך המערכת ניתן גם להוריד קובץ אקסל המקושר למערכת ובו הזנה של הפרמטרים תחזיר כאמור סיכון באחוזים לתאונה.

בתמונה: קובץ אקסל לדוגמה עם תחזית הכנסה של אדם לפי פרמטרים שונים שזיהתה המערכת.

תחזית הכנסה על פי פרמטרים שונים

בטיחות מידע

בטיחות מידע מחולקת בדרך כלל לשניים:

סיכונים של פריצה וגנבת מידע וסיכונים לאובדן עקב טעות אנוש או כשל מערכת.

נושא הפריצה למערכת וגנבת המידע הוא נושא שמרתיע מאד ממעבר לענן. אבל עוד לא היה מנהל אחד שאמר לי שאם כבר ירצו לפרוץ אליו אז יהיה יותר קשה לפרוץ לרשת המקומית שלו מאשר למיקרוסופט.

סיכונים של כשל מערכת או טעות אנוש גם הם קטנים יותר כאשר עובדים מול ענן ובו אנשים מקצועיים של מיקרוסופט מתקינים את השדרוגים לעומת אנשי הסיסטם שלנו שמטפלים גם באאוטלוק המקומי של רותי ממשאבי אנוש וגם בשרת ה- SQL הארגוני של ה- ERP.

את החשש מיכולת של שרת בענן להכיל טרנזקציות רבות הרגיע כאורח בכנס אייל בריל מחברת איירון סורס (חברה להמלצה על תוכנות ואפליקציות) אשר אמר שבכל יום המערכת שלהם אשר כולה בענן מקבלת 50 מיליון שאילתות ביום. למעשה הענן מאפשר לפזר את השרתים על פני כל העולם וכך לייעל את המערכת.

ג'ורג' מור ממיקרוסופט הדגים הפעלה של שרת SQL עם 500GB RAM וכשלושים מעבדים פיסיים שלכל אחד מהם כמה ליבות ושטח דיסק שלא הספקתי לספור.

 

 

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.